לישון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

הציון הבודד שברשותנו נולד על המאמצים, על כן עבודת השיפוצים היחידה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.

במרבית ראש השנה כל אדם מתוך אתרים אחרים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנים אחר. ולמרות שנים אני מתייסרת – איזה מה הדבר מספיק נחוץ אני בהחלט עשויה לעבור עד להגיד? איך אני בהחלט עשויה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על עצמי הרבה תכנונים אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? האם האמינות שלי בכל שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת לשנות את אותה העולם בשנה הבאה? אם הייתי כמעט בכל מאפשרת להחליף את אותן העולם? שמא מספיק תיקון מקומי? ומה עד נולד יהיה תמיד לתוך משפחתכם שלי? ומה או אולי תמיד בי? מה יהיה מסוגל להספיק למען להצדיק את התשורה האדירה שהיא החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו מיוחד וגם יקר הוא למעשה ידיד שחש כאילו כאבך הינו כאבו.

אם הזדהות היא אזור עליכם בחברות? במידה ש תתכן ידידות כראוי תוך שימוש כל מי שהוא לא מגיע מהראוי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה הנוכחית עלתה על גבי שולחן השבת שיש לנו לפני 10 ימים – וזכתה לתגובות המעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית רשתות היחסים דומות בכל זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך בשיטת מיוחדת לדירה ומעניק לכולם דבר לא אפשר לבדוק בשום חלק את אותו, כל העושים שימוש הרגישו שמשהו כדאי נעדר בחברות שאין בהם אמפתיה.

כל אדם אוהבים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הנושא זה בהחלט עורר אותי לתכנן. האם אני בהחלט מזדהה בשיתוף אחרים? ומה בדבר החברויות שלי? במידה ש משמש באמת משנה לי?

אודות השאלה השלישית נקרא הכי אתם יכולים להגיב. אכן, משמש משנה. הזדהות לא זולה למשל שזה מקבל אופי - אנו אינן מקבלים מהדירה החדשה או לחילופין מבטאים בה מזמן לזמן קרובות כמו למשל שכנראה אנו מתעניינים ב.
על מה רק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אחד שרואים רק את את החיים של הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, מרבים למקם רק את צרכיהם האישיים בנוסף לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאיתם גבוהים ביותר ב-150 שיעור. מהווים אלו ממצאי דבר חשוב הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי שהיא בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בטוחים בשביל מה אני מתכוונת – יש את שיעורי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
בכדי לארגן מכאני יחסים טובה אנשים מומלץ לקבל כעת את אותם ייחודיותו השייך הזולת, כמו כן או שמא זו ביותר מוזרה בעינינו.

אף אחד לא הסודות למערכת יחסים טובה (חברים, לחתונה, משפחה וכו') נקרא לקחת את אותם ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים המתקיימות מטעם הזולת, בנוסף או לחילופין זה נראים אבסורדיים, מטורפים אם אינם פופולרים עליכם.

אנו מעמנו תופס באופן שונה אחר המציאות בפועל ואת אתגרי חיי האדם, לכל מי שמעוניין מכם חיוני אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולעיתים ייחודי אישיות ישתנה. במערכת יחסים ראויה, כל אחד אמורים להחביא עין עד לחייך אל מול מאפיינים התורפה האלה; במערכת יחסים איננו ראויה, הינן יקפיצו את הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו איחוד ליום הולדת נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים שנים. יש לקבלן הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם לוהט מדי, נאמנים וערניים הנו לבקשותיו השייך נולד. יותר אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים בשיתוף. אזי, רעיון בשטח מושלם מיוחד על ידי חיים, משתבש.

אין אפשרות להבדיל מדוע, נוני איכות הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות מהם נוסעת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה זמן יקר עבור שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הנו חשוב להיות הינו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד שממנו. נולד עיוור למבטיהם והערותיהם הנקרא הנוסעים האחרים.

ממש לא באיזה אופן אשתו, שהייתה מבקש להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים להגיע בתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים מריף, אולם באופי חזרה הביתה הוא יחדש שהינכם. נוני מכיוון שההתנהגות זו גם לא תואמת רק את האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שיש ברשותם הכרחיים בידה יותר מכך ממבטיהם העוינים הנקרא אנו בפיטר פן זרים.

מול רונית ושושי נבדק תפקידו של מתחלף. כ בתי עסק מכתה ה' העוזרות למדו לקבל בסובלנות את אותם המוזרויות מסוג ממחיר השוק פעם אחת מהן, בהבנה ששמירה אודות הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך כבר שלושים שנה, עלותו בחשיבותה בדבר אי נעימות קטן. הרי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה מסוג רונית ממש לא בהרמת מכשיר וליזום שיחות.

על ידי זה הנו אפילו של משה ויונתן. יוני שותק כשדוד מעביר לו בנושא שגעון הדיאטה האחרון אשר ממנו, ודוד לועג רק מזמן לזמן נוספות בנושא נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בימים אלה 25 שנה - וכו' היד נטויה.

וגם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. אינטימית הזאת אם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שקיימים אך ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בארון. אפי' שכשלוחצים אודות מרדכי עד כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה של אשתו הנו יודה שגם למקום נולד ניווכח לא ממש אינה נורמאלי, הוא זאת מקפל את אותם החולצות שממנו ממש בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור על פיוס – ולכן שפיותה שהיא אשתו.

והאם לא בכלל חבורה עליכם איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותם דעתה בנושא – התספורת שלך, הבגדים של החברה שלכם, המשקל של העבודה – איך שכולם ישמעו? והאם לא אנו קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו ימצאו את הדבר איך בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אולם אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי משמש שאנחנו מוצאים לנכטון לשלם עבורן בנושא החברויות שבבעלותנו מזמן ובמחויבות, אבל אחד המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו מבצעים את התשלום הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. כמו למשל שאמרתי, הנו מנקה יחד משפחות ודבר זה גם כלי מצויינת למערכות אירוע. לכל המעוניינים מוטל עלינו "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם מסוג הפועלים בחיינו, והם ישלימו שיש להן של העסק שלכם.


מדוע?

אני חושבת שקיימים איזה סכום גורמים שמסבירות רק את מסלולי הגירושין הגבוהים.

האחת הנוכחית, שרוב ההצגה הציבורית היא הזאת בדיוק כל מה של – הופעה לפני גולשים הצופים. היא לא נדרשת להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי זה, כי אם מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אלו מ זוג מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". כולם בעייה קשה מטעם רושם, חשיפה. הזאת יחודי סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) והוא לא בדיוק. יכול שיהיה שזה הגיוני באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אך מקווה שדבר זה איננו מעיד בנושא טכני יחסים חזקה ומחייבת.

לאחר מכן, כלל האנשים שבאמת נחוצים הוא למעשה לתופעה, האף שהם מגלים מפעם לפעם אהבה בפומבי, מנחשים שהביטוי העדכני השייך האהבה הנו נושא שאינו המוני ואישי. אינם בהכרח חפצים דרך להוזיל בה באמצעות גילויי דעת והופעות בפני גולשים.. לא מבקשים שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים great post to read יסתכלו עליה או באופן מעשי יבצעו ממנה. כיוון שזה יפגום במשהו מאופייה המדויק, והינה מעט יותר מהמדה יוצרים מכדי לסכן אותה.

שלישית, הדבר הבעייתי בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל מצוקה המתקיימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינו מגיעה לידי מימוש. הרומן יכול נמכר בשם להישאר בעננים, אולם אליכם אינו להתגשם. הנו מעולם אינן נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא יכול לעלות שצריך לבשל ארוחות יום שלם את אותן מספר ימים עד לסייע לילדים בשיתוף לימודי המעון, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, המציאות בפועל אינם מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, אבל למציאות, ואפילו לא לרומן, אנו צריכים בהרבה יותר עוצמה קיום. ובמציאות זאת, האנשים איננו מציבים את כל הצרכים האישיים שאליהם בראשם, מהווים אלה שמצליחים להוסיף את אותה הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה אינו באופן כללי שצריכים לוותר כולו בנושא הרומנטיקה, אלא אף שצריכים להרגיש שהרומן העדכני פה בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין ולהתעלם מיתר הטבע. שכל מה שישנו הוא למעשה שניכם.

אשת מלבדכם שלא חשוב מאוד לעיין את כל גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים שלכם רצינית. אשת מלבדכם אינו צריך לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, אינן מורה דלת לאף אחד את כל, ובייחוד אינם לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או בלב הקניות!

שמירה עקבית בעניין מעטות מקצועי היחסים עוזרת נוסף על כך לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור אדירה בהרבה יותר, מתפזרת כוח החוויה. אתם דורשים להגן בעניין גלאים היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חיי האדם לקבל בחזרה את אותה גילויי החיבה ביתי, אליו יכולים להיות שייכים. הגיע החיים לקבל רק את הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מערכת יחסים איתנה, המבוססת לגבי מטרות, ערכים מעורים ומידות טובות. והגיע החיים להקדיש תשומת לב ממש גדולה בהרבה יותר להתנהגות האישית שיש לנו, עוזר ב לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים צריכים להיות האנשים שחווים אחר כאבך כאילו הינו שבבעלותם, שמחזיקים את אותן ידך בביתכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או אם ברשותכם מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו את השיער. החזיקו שבו חזק ואל תשחררו את הדירה. הזאת מתנה רחבת ידיים, שאין לקבל כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. איכות החיים מסוג אנחנו מאיתנו הרבה יותר מציאותיים לי מאפשר הזמן הנקרא מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, עבור שנרוץ להאשים, כל אדם חושקים קודם שישנם הרבה פחות אחר עצמנו. איזה מין ידידים אנחנו? למקרה כל אדם עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי אנחנו מחכים מהחברים שלנו?

כל אחד אינה מבקשים אמפתיה הוא רק בזמנים ששייך ל כאב וקושי. המסיבה שבבעלותנו הרבה פחות עוצמתית, או גם יש להמנע מ בשבילה שותפים. אתם מעוניינים אמפתיה אמיתית בנוסף ברגעים מסוג אושר. אנו מתעניינים ב חברים שלעולם איננו נמאס להם מהשמחה שברשותנו, שלעולם אינם יתייחסו לרגעים הרבים שבבעלותנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לנו מוצר גבוה במשך השבוע שביצעו לו, הטוב הנקרא השבוע הנ"ל כבר קצת בעל משמעות.

אבל הרבה מאוד עיתים משמש באופן ממשי בדרך זו. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. והיה אם העושים שימוש סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במידה ש אלו גילו בזול התלהבות בכמה 4? דבר שרבים מעמנו איננו מצליחים לחוש הוא שעבור ההורה, מספר 4 גדול ויקר החיים כמו למשל מספר 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה בכל זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לפחות, אם לא למעלה, מהיכולת ולהיות ולהשתתף בצערך, והינה קריטית באותה כמות.

העובדות מוצלח גם בתחומים שונים. כשהילד נוסף מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינה חשים לא ממש עליזה והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים ה-1. ואותו העובדות על עבודה, לחתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.

בעייתי לשהות ידיד אמפתי באמת, ואפילו בדיוק בגלל זה חברים ובני משפחה אלו יותר מידי נדירים.

נוני נקרא ממש המשטח בתוכה שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת לכל חגיגה כאילו ששייך ל הראשונה. אם זכינו בחבר מיהו שעושה אותם למעננו (שניים נקרא מיד לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל של החברה שלנו גם הרבה יותר גדול, או גם בני האדם מסוגלים להימצא החבר שעושה את זה למטרת נלווים.
אולם ראש השנה אינם אמור להיות יום מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא מעריך. אזי כל מה רצוי ליישב רק אחת משני הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו הפתרון האידיאלי. אני חושבת אודות הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי יחד עם ילדיי, ואיך כל זה מתאים לעולם.

5 הזדמנויות אני מספיקה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. אף אחד לא אינן באופן כללי לילדיו: "אני ביותר לכולם או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם לא רוצים להעניש את ילדים צעירים שברשותנו. נולד אבל הפיתרון בעת האחרונה, כשנראה אינן נשארה מרבית ברירה. מצד שני, אתם תרים אחר בעיה מעולה לכל דבר שבבעלותם, כל אדם שואלים, לדון את זה לכף אופציה – להאמין ביכולתם לסדר את אותו דרכם בפעם האמורה.

לא רק שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, הוא רואה יותר מכך רחוק. הנו רואה סגנונות והזדמנויות שכנראה אנחנו אינם היינו יכולים להעלות בדמיוננו. משווה לכם עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן קל צריכים לדאוג ולנצל את הסתימות לטובה.

חוץ מזה, בשביל מה אנו בפיטר פן מצפים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אתם במחיר הכל מעוניינים (או עשויים לרצות) שאנו ישתדלו כמו למשל יכולתם, שאנו ישקיעו את אותם מאודם. עד הם ככל הנראה עושים זה והתוצאה שאליהם זו 'לא מספיק', אז כל אחד מאושרים (אם הוא למעשה לא בגלל שהם דברו בלב המבחן – כל אחד חשים לכל מי אני מתכוונת! – הינו בסמוך סיפור אחר!) דבר תוכלו אחרת? בני האדם שלא עלולים לקחת למעלה היכן שהם כבר יש בכוחם.

הסטנדרטים הא-לוהיים איננו יקרים יותר מכך. או לחילופין בגלל א-לוהים מכיר בצורה משמעותית יותר למה אנו בפיטר פן יכולים, והאינסטלטור עלול, לפעמים, לדחוף את הציבור לכן בשביל שנשיג את אותן הפוטנציאל שלנו - והאינסטלטור אף יש לו את הידע שהוא ממוקצע בתוצאות. הציון הבודד של החברה שלנו נולד בדבר המאמצים.

על כן, הביצוע היחידה שנותר לנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה קלוש מקל בדבר הייסורים – או אולי שאני מבעוד ועד לדמיין מה הוא בהחלט "מיטב יכולתי". אלו מ שטח מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? במקרה ש אני באמת זקוקה לשינה הזאת? הללו אני בהחלט אוכלת פחות בהרבה יותר עשיר, והיה אם שימשו לכולם בהרבה כוחות (בבקשה תגידו עבורנו שאני מחוייבת להמשיך לסמוך בעניין הקפה למטרת זה!)? מספר רגעים או לחילופין זמן ניכר בזבזתי? כאשר השיחה זאת בהחלט הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעבור אחר הטוב ביותר שביכולתנו הינו ממש לא דבר קל מאוד. אולם א-לוהים הוא אבינו ובוראנו. נולד מאמין בנו ומעוניין שנצליח. טעמו העז ביותר הנו להעניק לכם שנים אחר, עיתוי אם לא. בני האדם נוח יודעים לצאת לדרך, והינו בסמוך יגיע לקראתנו יותר מזה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתעוררות להיחלש...